ה' פונה אל עם ישראל או אל נפש האדם ומדמה אותם ליוֹנָתִי, ציפור נאמנה שאינה עוזבת את בוראה, המסתתרת בעת צרה בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, כלומר בנקיקים, ובְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, שהיא טרסה צרה במדרון ההר. מתוך המחבוא מבקש ה': הַרְאִ֙ינִי֙ אֶת־מַרְאַ֔יִךְ וכן הַשְׁמִיעִ֖נִי אֶת־קוֹלֵ֑ךְ, משום שכִּֽי־קוֹלֵ֥ךְ עָרֵ֖ב, נעים ומתוק, וּמַרְאֵ֥יךְ נָאוֶֽה, יפה והגון. קריאה זו משקפת רגעים היסטוריים של חוסר מוצא, כמו קריעת ים סוף או תקופות הגלות, שבהם ה' ממתין לראות את המעשים הטובים ולשמוע את התפילה ולימוד התורה. לעיתים ה' אף מביא צרה על הצדיקים לא כעונש, אלא מתוך רצון עז לשמוע את קולם, כדי שיבטאו את אמונתם ממש כפי שהנפש הכלואה בגוף נדרשת לבטא את יראת ה' שבה.
שיר השירים, פרק ב׳, פסוק י״ד
יוֹנָתִ֞י בְּחַגְוֵ֣י הַסֶּ֗לַע בְּסֵ֙תֶר֙ הַמַּדְרֵגָ֔ה הַרְאִ֙ינִי֙ אֶת־מַרְאַ֔יִךְ הַשְׁמִיעִ֖נִי אֶת־קוֹלֵ֑ךְ כִּֽי־קוֹלֵ֥ךְ עָרֵ֖ב וּמַרְאֵ֥יךְ נָאוֶֽה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.