גם כאשר האהבה והקשר מתחילים ללבלב, הדרך אינה תמיד חלקה וישרה, ומכשולים שונים מאיימים להשחית את הפריחה בעודה באיבה. המילה אחזו משמעותה תפסו, מחבלים הם משחיתים, והמילה סמדר מתארת ענבים דקים שעדיין לא הבשילו. ברמה הפשוטה, הרעיה קוראת לנערותיה לצאת ולתפוס את השועלים המסתובבים בכרם. חיות אלו אינן חיות טרף, אך נזקן רב ופגיעתן קשה במיוחד בשלב שבו הכרם צעיר, רך ופגיע [אבן עזרא, ביאור שטיינזלץ].
הגישה המרכזית בקרב רבים מהפרשנים היא שהפסוק מהווה אלגוריה היסטורית ליציאת מצרים. השועלים מסמלים את המצרים, שפעלו בעורמה. ההקבלה לשועל נובעת מכך שכפי שהשועל מביט לאחוריו כשהוא בורח, כך המצרים נסו לאחוריהם מפני ישראל בקריעת ים סוף [רש"י, תורה תמימה, שפתי חכמים]. הצירוף שֻׁעָלִים קְטַנִּים מקבל משמעות מצמררת במסורת המדרשית: כאשר גזר פרעה להשליך את ילדי ישראל ליאור, היו האימהות היהודיות מחביאות את התינוקות במחילות. המצרים היו מביאים את ילדיהם הקטנים לתוך בתי העברים ועוקצים אותם כדי שיבכו. התינוק היהודי המסתתר היה שומע את הבכי, בוכה גם הוא, וכך היו המצרים מגלים את מקומו ומשליכים אותו ליאור. משום כך, לא רק הגדולים נענשו אלא גם הקטנים [רש"י, תורה תמימה, שפתי חכמים]. רמז לעונשם של המצרים בים סוף מצוי בכתיב החסר של המילה שֻׁעָלִים (ללא האות וי"ו), המרמזת למילה "שעל" שמשמעותה כף היד, שכן ה' נפרע מהם ושטף אותם במים שנמדדו ב"שעלו" של מקום [רש"י, תורה תמימה, מנחת שי].
מעבר למצרים, השועלים מסמלים גורמים עוינים נוספים בהיסטוריה היהודית. יש המפרשים שאלו ארבע המלכויות ששעבדו את ישראל, שאמנם היו "קטני ארץ" אך החזיקו בחכמה ובעורמה להרע [תורה תמימה]. אחרים רואים בשועלים את "הערב רב" שהסיתו את העם בחטא העגל וגרמו לפירוד בינם לבין ה' [אבן עזרא, מצודת דוד], או את המרגלים שהוציאו את דיבת הארץ [עזרא בן שלמה]. בכל המקרים הללו, עם ישראל נמשל לכרם הנמצא במצב של סמדר – תקופה שבה האמונה והקשר עם ה' היו עדיין בתחילת דרכם, חלשים ונוחים להשחתה, ולכן הפיתויים וההסתות מצאו פרצה והצליחו לפגוע בהם [מצודת דוד, עזרא בן שלמה]. פגיעה זו מתאפשרת במיוחד כאשר אין מנהיגים ופרנסים ראויים שיעמדו בפרץ ויגנו על הכרם [תורה תמימה].
רובד פרשני נוסף מעתיק את המאבק אל נפש האדם פנימה ואל החברה. השֻׁעָלִים קְטַנִּים הם העוונות הקטנים והיומיומיים שאדם נוטה לזלזל בהם ולדוש בעקביו. עוונות אלו נשיכתם קשה, והם מחבלים בזכויות המגנות על הדור, כמו זכותם של צדיקים ותינוקות של בית רבן [צרור המור, אלשיך]. מבחינה חברתית, השועלים מייצגים אנשים המתייהרים בלבוש של תלמידי חכמים אך ריקים מתוכן אמיתי. כאשר אנשים שלא הגיעו להוראה מורים הלכה שלא כראוי, הם משחיתים את הכרם, במיוחד במצבים שבהם ההלכה אינה ברורה דיה [ספורנו].
במישור הפילוסופי והנבואי, השועלים מסמלים את כוחות הדמיון, האשליות והמחשבות המטעות. כפי שהשועל ערמומי, כך כוח המדמה מתעתע בשכל, מערב בו תמונות גופניות ומונע ממנו השגה אמתית וזכה. כאשר הנפש שואפת להתייחד עם בוראה ולהגיע לנבואה, עליה לאחוז ולנטרל את ההפרעות הללו. סילוק המכשולים הכרחי במיוחד בתחילת דרכו של האדם להשגה רוחנית, כאשר שכלו ויכולת נבואתו עדיין רכים כסמדר ועלולים להישחת בקלות מכל טעות קטנה [רלב"ג, מלבי"ם].