הרעיה פונה אל בנות ירושלים הסובבות אותה באזהרה חמורה, הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם, לבל יתערבו בקשר בינה לבין אהובה. היא משביעה אותן בנקבות הצבי והאיל, בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, שכן חיות אלו מצויות במקום הימצאם של האוהבים ומהירותן מסמלת את הסכנה שבדחיקת התהליך. האזהרה הכפולה, אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה, דורשת שלא לעורר את הרגש באופן מלאכותי או לאלץ את האוהבים לקרבה, אלא להמתין עַד שֶׁתֶּחְפָּץ האהבה ותבשיל בקצב הטבעי שלה. שבועת אהבה זו משמשת כמשל המזהיר את עם ישראל שלא לדחוק את קץ הגלות, ולצד זאת מזהיר את אומות העולם שלא להכביד את עולם על ישראל בדרך שתאלץ אותם לשוב אל ה' מתוך סבל ולא מתוך בחירה חופשית.
שיר השירים, פרק ב׳, פסוק ז׳
הִשְׁבַּ֨עְתִּי אֶתְכֶ֜ם בְּנ֤וֹת יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ בִּצְבָא֔וֹת א֖וֹ בְּאַיְל֣וֹת הַשָּׂדֶ֑ה אִם־תָּעִ֧ירוּ ׀ וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ אֶת־הָאַהֲבָ֖ה עַ֥ד שֶׁתֶּחְפָּֽץ׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.