זכריה, פרק י״א, פסוק י״ז

קרה לכם פעם שסמכתם על מישהו שאמור לשמור עליכם, ופתאום גיליתם שהוא דואג רק לעצמו? הנביא זועק בכאב על מנהיג כזה בדיוק. הוא פותח במילה הוֹי, שהיא קריאה של צער ואזהרה. הוא קורא למנהיג הזה רֹעִי הָאֱלִיל, כלומר מנהיג חסר תועלת שלא עושה שום דבר טוב, והוא גם עֹזְבִי הַצֹּאן, מנהיג שעוזב את העם שלו ומפקיר אותו לסכנות במקום להגן עליו. המילים רֹעִי וכן עֹזְבִי נכתבו עם האות יוד בסוף, אבל הכוונה היא פשוט לרועה ולעוזב. המפרשים מסבירים שהכוונה כאן היא למלך אגריפס, מלך יהודה שעזב את העם שלו וחבר לאויבים שהחריבו את בית המקדש. בגלל המעשים הרעים של אותו מנהיג, הנביא אומר שעונש כבד יבוא עליו ומתאר זאת במילים חֶרֶב עַל זְרוֹעוֹ וְעַל עֵין יְמִינוֹ. החרב כאן היא סמל לחורבן ולכישלון שיפגעו בו. הפסוק מסביר שזְרֹעוֹ יָבוֹשׁ תִּיבָשׁ, כלומר הכוח שלו והצבא שלו ייחלשו ויישברו לגמרי. בנוסף, וְעֵין יְמִינוֹ כָּהֹה תִכְהֶה, העין שלו תפסיק לראות טוב, וזה מסמל שהוא יאבד את החוכמה שלו, את העצות הטובות ואת התקווה לחזור להיות מנהיג גדול.