העונש הצפוי לעמון ומואב, המוגדר במילים זֹאת לָהֶם, מגיע בעבור ההתנשאות שלהם, תַּחַת גְּאוֹנָם. הם נענשים על כך שחֵרְפוּ וַיַּגְדִּלוּ, כלומר האריכו את לשונם ודיברו מילים קשות של לעג עַל עַם ה' צְבָאוֹת. אף על פי שאומות אלו נגועות בחטאים חמורים אחרים, ואף אם יש מקום לבקר את עם ישראל על מעשיו, הפורענות ממוקדת בעצם עזות המצח לבזות את העם הנבחר. בתגובה לחרפה זו, ה' עתיד להחליש את אלילי הגויים ולהפגין את גבורתו, כדי שכל יושבי תבל יכירו במלכותו.
צפניה, פרק ב׳, פסוק י׳
זֹ֥את לָהֶ֖ם תַּ֣חַת גְּאוֹנָ֑ם כִּ֤י חֵֽרְפוּ֙ וַיַּגְדִּ֔לוּ עַל־עַ֖ם יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.