תמונת חורבן מוחלטת מצטיירת מבעד להריסות העיר המפוארת, שהופכת ממקום יישוב שוקק לאתר שממה הנשלט על ידי הטבע. במקום בני אדם, ירבצו בתוך העיר עדרים של בהמות וחיות בר המגיעות מארצות שונות [רש"י, רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. המילה חַיְתוֹ מתייחסת כאן לכלל הבהמות וחיות הבר של הגויים הרועות באזור [מצודת ציון, אברבנאל].
עזובת העיר תמשוך אליה גם עופות מדבר וציפורי בר ליליות, כמו הקָאַת והקִפֹּד, המצויות בדרך כלל בחורבות [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. עופות אלו יקננו ויתמידו ללון בְּכַפְתֹּרֶיהָ, אלו הם המשקופים העליונים של השערים והדלתות, שנקראו כך משום שהיו מעוטרים בציורים של פרחים וכדורים דמויי תפוחים. העובדה שהעופות מוצאים מסתור דווקא בקישוטים האדריכליים החזקים והמפוארים של בתי העיר, מדגישה את גודל השממה והתהפוכה [אבן עזרא, רד"ק, אברבנאל].
הדממה של העיר החרבה תופר רק על ידי קוֹל יְשׁוֹרֵר בַּחַלּוֹן, כאשר במקום קולות אדם, יישמעו צפצופיהם ושירתם של העופות מבעד לחלונות הבתים הנטושים [רש"י, מצודות, אברבנאל].
הפרשנים מסכימים כי הביטוי חֹרֶב בַּסַּף מתאר את החורבן הניכר כבר במפתן הבתים ובמזוזות השערים. גישה נוספת מפרשת את המילה "סף" ככלי משקה, ומסבירה כי החורב מבטא יובש מוחלט הנובע מהעזובה [ביאור שטיינזלץ].
שורש החורבן והתמוטטות המבנים מתואר במילים כִּי אַרְזָה עֵרָה. המילה אַרְזָה משמשת כשם קיבוצי לקורות עצי הארז שמהם נבנו תקרות הבתים [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. המילה עֵרָה משמעותה גילוי, חורבן או עקירה מן השורש [רש"י, מצודת ציון, מלבי"ם]. רוב הפרשנים מסבירים כי האויב הרס וגילה את גגות הארזים, וכתוצאה מכך נותרו פנים הבתים והמשקופים חשופים לפגעי מזג האוויר, לרוח ולמטר, תהליך שהוביל לקריסתם האטית והמוחלטת של המבנים [מצודת דוד, רד"ק, אברבנאל].