יצא לכם פעם לראות מבנה ישן ונטוש שאין בו אף אחד, ולאט לאט הטבע משתלט עליו? תארו לעצמכם עיר מפוארת ומלאת חיים שהופכת פתאום למקום שומם לגמרי. במקום בני אדם שהולכים ברחובות, אפשר לראות שם חַיְתוֹ, כלומר עדרים של בהמות וחיות בר שמסתובבות חופשי.
אל העיר העזובה מגיעים גם עופות מדבר מיוחדים כמו הקָאַת והקִפֹּד, שאוהבים לחיות במקומות חרבים. העופות האלה בונים את הקנים שלהם וישנים בְּכַפְתֹּרֶיהָ. כפתורים הם לא הכפתורים של הבגדים שלנו, אלא הקישוטים העליונים והיפים שהיו על המשקופים של הדלתות והשערים בעיר. זה מראה עד כמה המקום נהיה עזוב, כשהציפורים מוצאות מסתור דווקא בקישוטים הכי מפוארים של הבתים.
אם תקשיבו טוב, תשמעו בעיר שקט גדול, שמופר רק על ידי קוֹל יְשׁוֹרֵר בַּחַלּוֹן. במקום קולות של אנשים שמדברים וצוחקים, שומעים רק את הצפצופים ושירת הציפורים מבעד לחלונות הריקים. כשמתקרבים לבתים, רואים מיד חֹרֶב בַּסַּף, כלומר החורבן וההרס בולטים כבר במפתן הדלת ובכניסה לבית.
איך כל הבתים החזקים האלה התמוטטו? התשובה מסתתרת במילים כִּי אַרְזָה עֵרָה. המילה אַרְזָה מתארת את קורות עץ הארז החזקות שמהן בנו את הגגות, והמילה עֵרָה פירושה חשיפה או הרס. האויבים הרסו וגילו את גגות העצים, וכך פנים הבתים נשאר פתוח לגשם ולרוח, עד שהמבנים כולם קרסו לאט לאט.