קרה לכם פעם שראיתם בניין עצום ומפואר שפתאום נהרס לגמרי ונשאר ממנו רק חול ואבנים? זה בדיוק מה שקרה לנינוה, עיר הבירה של אשור העצומה. פעם היא הייתה עיר הָעַלִּיזָה, כלומר עיר שמלאה תמיד בשמחה עמוקה, והיא הייתה הַיּוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח, עיר שהרגישה מוגנת ובטוחה מאוד. מרוב כוח והצלחה, נינוה הרגישה גאווה גדולה וחשבה לעצמה אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד. זהו ביטוי שאומר: אני הכי טובה וחזקה, ואין אף עיר אחרת בעולם שמשתווה לי. אבל אז הכול התהפך. העיר המפוארת ושוקקת החיים נחרבה, ואנשים שעוברים ליד ההריסות שלה מסתכלים ושואלים בפליאה: אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה מַרְבֵּץ לַחַיָּה? איך ייתכן שעיר כל כך גדולה הפכה לשממה ריקה מאדם, מקום שבו רק חיות בר רובצות ונחות בין החורבות? ההלם של האנשים כל כך גדול, עד שכֹּל עוֹבֵר עָלֶיהָ יִשְׁרֹק יָנִיעַ יָדוֹ. מי שעובר שם מכווץ את השפתיים ומשמיע שריקה של תדהמה, ומנדנד את ידו מצד לצד מפליאה על כך שעיר כל כך חזקה וחשובה נהרסה עד היסוד.
צפניה, פרק ב׳, פסוק ט״ו
זֹ֞֠את הָעִ֤יר הָעַלִּיזָה֙ הַיּוֹשֶׁ֣בֶת לָבֶ֔טַח הָאֹֽמְרָה֙ בִּלְבָבָ֔הּ אֲנִ֖י וְאַפְסִ֣י ע֑וֹד אֵ֣יךְ ׀ הָיְתָ֣ה לְשַׁמָּ֗ה מַרְבֵּץ֙ לַֽחַיָּ֔ה כֹּ֚ל עוֹבֵ֣ר עָלֶ֔יהָ יִשְׁרֹ֖ק יָנִ֥יעַ יָדֽוֹ׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.