צפניה, פרק ב׳, פסוק ט׳

Zephaniah 2:9Sefaria

לָכֵ֣ן חַי־אָ֡נִי נְאֻם֩ יְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל כִּי־מוֹאָ֞ב כִּסְדֹ֤ם תִּֽהְיֶה֙ וּבְנֵ֤י עַמּוֹן֙ כַּעֲמֹרָ֔ה מִמְשַׁ֥ק חָר֛וּל וּמִכְרֵה־מֶ֥לַח וּשְׁמָמָ֖ה עַד־עוֹלָ֑ם שְׁאֵרִ֤ית עַמִּי֙ יְבׇזּ֔וּם וְיֶ֥תֶר גּוֹיִ֖ יִנְחָלֽוּם׃

ה' נשבע בלשון לָכֵן חַי־אָנִי להחריב את עמון ומואב לחלוטין ולסגור מעגל היסטורי עם שורשי אביהם לוט. ההשוואה כִּי־מוֹאָב כִּסְדֹם תִּהְיֶה וּבְנֵי עַמּוֹן כַּעֲמֹרָה מצביעה על כך שעמון תושמד כליל כעמורה, ואילו מואב תוקבל לסדום שממנה ניצלו לוט ובנותיו. ארצם תהפוך לשממה של מִמְשַׁק חָרוּל, מקום עזוב שבו נשמע רק קול שקשוק קוצי הבר ברוח או שהם סבוכים ונטועים במקומם, והאדמה תהיה וּמִכְרֵה־מֶלַח שכל חפירה בה תעלה תילים של מלח. לבסוף, עם ישראל ינצל את מפלתם באופן מעמדי: המובחרים שבעם, שְׁאֵרִית עַמִּי, רק יקחו את הרכוש ולכן יְבָזּוּם, בעוד המון העם הפשוט, וְיֶתֶר גּוֹיִ, יישבו בארץ בפועל ולכן יִנְחָלֽוּם.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ח׳
פסוק י׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.