דניאל, פרק ז׳, פסוק כ״ח

קרה לכם פעם שראיתם או שמעתם משהו כל כך עוצמתי, שהלב שלכם דפק במהירות והייתם צריכים כמה רגעים כדי להירגע? זה בדיוק מה שחווה דניאל אחרי שראה חזון גדול על העתיד הרחוק ועל הגאולה. המלאך שהסביר לו את המראות מסיים את דבריו ואומר עַד־כָּה סוֹפָא דִי־מִלְּתָא, כלומר, עד כאן הגיע סוף החזון. המראה של העתיד היה כל כך מטלטל, שדניאל מתאר את הפחד הגדול שלו ואומר אֲנָה דָנִיֵּאל שַׂגִּיא רַעְיוֹנַי יְבַהֲלֻנַּנִי וְזִיוַי יִשְׁתַּנּוֹן עֲלַי. המחשבות על מה שראה הבהילו אותו מאוד, ומרוב פחד אפילו אור הפנים שלו השתנה והוא איבד את יופיו. למרות כל מה שגילו לו משמיים, דניאל מחליט שאת וּמִלְּתָא בְּלִבִּי נִטְרֵת, כלומר, הוא שומר וצופן את הדברים בתוך הלב שלו ולא מספר הכול לכולם. למה הוא מסתיר זאת? דניאל הבין שלפני שהגאולה השלמה תגיע, עם ישראל יצטרך לעבור עוד תקופה ארוכה של גלות. מתוך רחמים ואהבה לעם שלו, הוא העדיף לשמור את הדברים לעצמו כדי לא להכאיב ולשבור את לבם של האנשים שמחכים כל כך לישועה של ה׳.