תארו לעצמכם שאתם עומדים מול ים סוער באמצע הלילה, כשהרוח נושבת בחוזקה מכל הכיוונים. זה בדיוק החלום המיוחד שדניאל חולם. במילים ענה דניאל ואמר הוא מתחיל לספר בקול רם את מה שראה, אבל הוא בוחר לגלות לאנשים רק את הדברים הכי חשובים שהם צריכים לדעת, ולא את כל הפרטים.
דניאל מספר כי חזה הוית בחזוי עם ליליא, כלומר, הוא ראה את המראה הזה בשנת הלילה. אבל לא רק שהוא ישן, גם בתוך החלום עצמו היה חושך מוחלט. החושך הזה נועד לסמל את התקופה הארוכה של הגלות.
פתאום, וארו, שזה אומר והנה, הוא רואה ארבע רוחי שמיא בסערה גדולה. אלו ארבע רוחות חזקות שמגיעות מארבעת קצוות העולם. הרוחות האלה הן לא סתם תופעת טבע, אלא הן סמל לארבע מלכויות חזקות. בדיוק כמו שלפעמים רוח אחת מתגברת על השאר, כך בכל פעם מלכות אחרת משתלטת על העולם.
הרוחות האלו מגיחן, כלומר פורצות ומתפרצות בחוזקה ממקומן, אל עבר לימא רבא שהוא הים הגדול. הן מסעירות את הים ונלחמות בו. ולמה המאבק קורה דווקא בים? כי בים הסערה נראית הכי חזקה וברורה, והסערה הזו מסמלת את המאבקים הגדולים של המלכויות השונות שמנסות לתפוס את השלטון בעולם.