חשבתם פעם איך זה מרגיש להיות בתוך חושך גדול, ולפתע לראות אור מופלא שיורד ממש מהשמיים? בתקופה החשוכה של הגלות, הנביא רואה מראה חדש ומרגש. הוא מספר חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי לֵילְיָא, כלומר שהוא ראה את המראה הנבואי הזה בלילה. הלילה מסמל את החושך של הגלות, ממש רגע לפני שעולה השחר של הגאולה. המראה הזה שונה לגמרי מהחיות המפחידות שעלו מתוך הים הסוער בחזון הקודם, והוא בא לספר לנו על המלכות האחרונה והנצחית.
הנביא מתאר וַאֲרוּ עִם־עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָא, שזה אומר שעם ענני השמיים הגיעה דמות של בן אדם. המפרשים מסבירים שהדמות הזו היא מלך המשיח. בניגוד למלכויות הקודמות שהיו כמו חיות טורפות שעושות מלחמות, המלכות של ה' יורדת מהשמיים בצורה של אדם חכם, כי היא מבוססת על לימוד התורה של ה' וקיום המצוות שלו. המשיח מופיע עם עננֵי שְׁמַיָּא, כי בדיוק כמו שעננים עולים למעלה כדי להוריד גשם טוב, כך המשיח מתרומם מבחינה רוחנית בזכות המעשים הטובים שלו.
הנביא ממשיך ואומר וְעַד־עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה. המילה מְטָה פירושה הגיע, והשם עַתִּיק יוֹמַיָּא הוא כינוי מיוחד לה', השופט את כל העולם. המשיח מתעלה במעשיו עד שהוא מצליח להתקרב אל ה'. בסוף נאמר וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי, כלומר הקריבו את האדם הזה לפני ה'. זה מלמד אותנו שאחרי שהמשיח מתאמץ ומתעלה בעצמו, הוא מקבל עזרה מיוחדת מהשמיים שמקרבת אותו אל ה' באופן סופי.