חזון החיות ממשיך וחושף את עלייתה של המעצמה השלישית, המאופיינת במהירות כיבוש חסרת תקדים ובעזות פנים. מבחינה לשונית, המילים בָּאתַר דְּנָה משמעותן "אחר כך", והמילה גַּפִּין פירושה כנפיים. המילה גַּבַּהּ נכתבת עם האות יו"ד אך מסורת הקריאה היא "גבה", כלומר על הגב שלה [מצודת ציון, אבן עזרא, מנחת שי]. בסוף הפסוק נאמר וְשָׁלְטָן יְהִיב לַהּ, כלומר ממשלה ניתנה לה [רש"י, ביאור שטיינזלץ].
הפרשנים מסכימים כי החיה השלישית מסמלת את מלכות יוון, ובפרט את אלכסנדרוס מוקדון. הדימוי לחיה כִּנְמַר נושא עמו מספר משמעויות: הגישה המרכזית רואה בכך רמז לגזרות המגוונות והמשונות שגזרה מלכות יוון על ישראל, גזרות הדומות לחברבורותיו של הנמר המנומר [רש"י, מצודת דוד]. גישה אחרת מדגישה את טבעו של הנמר כחיה עזת פנים, תכונה שאפיינה את עוצמתו וחוצפתו של אלכסנדר [מלבי"ם]. גישה שלישית קושרת את הדימוי המנומר והמשונה למוצאו של אלכסנדר, שלפי מסורות מסוימות נולד מכוח שדים וכישופים והיה משונה בצורתו [יוסף אבן יחיא].
החיה מתוארת עם גַּפִּין אַרְבַּע (ארבע כנפיים), סמל לקלות התנועה ולמהירות העצומה שבה "עף" אלכסנדר מוקדון כעוף השמים, כדי לכבוש את כל ארבע רוחות העולם בזמן קצר [מצודת דוד, מלבי"ם, יוסף אבן יחיא].
לאחר מכן מתוארים וְאַרְבְּעָה רֵאשִׁין (ארבעה ראשים). אלו מסמלים את פיצול האימפריה לאחר מותו של אלכסנדר לארבע מלכויות שונות [רש"י, מלבי"ם, יוסף אבן יחיא], אשר מזוהות כרומי, מצרים, ארץ ישראל ופרס [מצודת דוד].
למרות הפיצול העתידי, הפסוק חותם במילים וְשָׁלְטָן יְהִיב לַהּ. הדגש הוא שהשלטון המוחלט ניתן "לה" – לחיה עצמה, כלומר לאלכסנדר לבדו. רק בחייו הייתה המלכות מאוחדת תחת שלטון עולמי אחד, ואילו לאחר מותו וחלוקת האימפריה, אף אחד מארבעת היורשים לא זכה לממשלה גדולה ובלעדית כמותו [מלבי"ם, יוסף אבן יחיא].