חזון החיות מקבל כאן את פתרונו, תוך פענוח הסמלים המרכזיים המייצגים תמורות פוליטיות ועלייתה של מעצמה חדשה וחריגה.
המילים וְקַרְנַיָּא עֲשַׂר מתייחסות לעשר הקרניים שהופיעו בחזון, ומשמעותן היא שמִנַּהּ מַלְכוּתָא, כלומר מאותה מלכות עצמה (אשר נכתבת באל"ף בסופה ברוב כתבי היד המדויקים [מנחת שי]), עַשְׂרָה מַלְכִין יְקֻמוּן, כלומר יקומו עשרה מלכים או עשר מלכויות עתידיות [ביאור שטיינזלץ, יוסף אבן יחיא]. באשר לזהותה של מלכות זו ישנה מחלוקת. גישה אחת סבורה כי מדובר במלכות ישמעאל [מצודת דוד], בעוד גישה אחרת מזהה אותה עם מלכות רומי, שעתידה להתפשט על פני כל העמים ובאחרית הימים לכלול בתוכה עשר מלכויות [מלבי"ם].
לאחר מכן נאמר וְאָחֳרָן יְקוּם אַחֲרֵיהֹן, כלומר מלך נוסף ואחרון יעמוד לאחר עשרת המלכים הללו. מלך זה מזוהה עם "הקרן הזעירה" שהוזכרה קודם לכן [מצודת דוד, מלבי"ם], ויש המזהים אותו באופן ספציפי עם טיטוס [רש"י].
מלך אחרון זה יאופיין בכך שוְהוּא יִשְׁנֵא מִן קַדְמָיֵא, הוא יהיה שונה ומשונה מן המלכים הראשונים שקדמו לו. השוני המרכזי שלו יתבטא בכך שבניגוד לכל המלכויות הקודמות שעבדו עבודה זרה, כוח חדש זה יזנח את עבודת האלילים [מלבי"ם]. בסופו של תהליך, מלך זה וּתְלָתָה מַלְכִין יְהַשְׁפִּל, משמע שהוא יכניע וישפיל שלושה מתוך המלכים [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].