ענה דניאל ואמר את עיקרי חזיונו לבני דורו, ומתאר כי חזה הוית בחזוי עם־ליליא, כלומר הוא ראה מראה בחזון בשנת הלילה, כאשר גם בתוך החלום עצמו שררה אפלה המסמלת את חשכת הגלות הארוכה. וארו, והנה, ארבע רוחי שמיא נושבות מארבע כנפות הארץ ומייצגות את ארבע המלכויות הגדולות, אשר בכל תקופה אחת מהן משתלטת על השאר. רוחות אלו מגיחן, פורצות ומתפרצות ממקומן, אל עבר לימא רבא, הים הגדול. סערת הרוחות הנלחמות בים ועוקרות אותו ממקומו משמשת סמל למאבק האדיר של המלכויות השונות המנסות להתגבר ולתפוס את השלטון בעולם.
דניאל, פרק ז׳, פסוק ב׳
עָנֵ֤ה דָנִיֵּאל֙ וְאָמַ֔ר חָזֵ֥ה הֲוֵ֛ית בְּחֶזְוִ֖י עִם־לֵֽילְיָ֑א וַאֲר֗וּ אַרְבַּע֙ רוּחֵ֣י שְׁמַיָּ֔א מְגִיחָ֖ן לְיַמָּ֥א רַבָּֽא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.