דברים, פרק י״ב, פסוק י״א

תארו לעצמכם שאתם מתכננים לבנות את הבניין הכי חשוב ומיוחד בעולם, אבל שומרים את המיקום שלו בסוד כדי שאף אחד לא יריב עליו. זה בדיוק מה שקורה כאן. התורה מספרת על הקמת מרכז רוחני אחד ויחיד לכל עם ישראל, אבל בהתחלה שומרת בסוד היכן הוא יהיה. ההסתרה הזו נועדה למנוע מהעמים האחרים להילחם על המקום, ולמנוע קנאה ומריבות בין השבטים שלנו לפני שכל שבט קיבל את השטח שלו בארץ. רק בסוף התהליך מתברר כי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' הוא בעצם בית המקדש שייבנה בירושלים. המטרה של המקום הקדוש הזה היא לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ, כלומר שה' ישרה שם את שכינתו המיוחדת. התורה אומרת שָׁמָּה תָבִיאוּ את הקרבנות, כי עד שבית המקדש נבנה בירושלים ונשאר שם לתמיד, המשכן נדד בין כמה תחנות היסטוריות כמו שילה, נוב וגבעון. כשהיו מגיעים למקדש, היה צריך להביא לשם אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, כלומר להביא רק את מה שה' ציווה, ולא סתם בשר שמתחשק לאכול. בנוסף הביאו גם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם, שהן נדבות מיוחדות שאנשים בחרו לתת מכל הלב. כשאנחנו מביאים מתנה לה', חשוב שהיא תהיה הכי טובה שיש, ולכן התורה מבקשת להביא וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם. הכוונה היא שתמיד צריך לבחור את הקרבנות והמתנות מהאיכות הגבוהה והטובה ביותר, ללא שום פגם, כדי להראות את הכבוד הגדול שאנחנו נותנים לה'.