יצא לכם פעם לחשוב מה הופך מקום מסוים למיוחד באמת? כשבני ישראל עמדו להיכנס לארץ, ה' ציווה עליהם להרוס את כל המקומות שבהם העמים האחרים עבדו לפסלים שלהם. העמים האלה נהגו להקים מזבחות בכל מקום אפשרי, על הרים גבוהים, על גבעות ותחת עצי יער. אבל אז התורה מזהירה את עם ישראל ואומרת לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן. כלומר, אל תעשו כמוהם ואל תבנו מזבחות פרטיים בכל מקום שמתחשק לכם.
העמים האחרים האמינו בהרבה אלילים, ולכן היו להם הרבה מקומות. הם גם חשבו שהפסל צריך לעמוד על הר גבוה כדי להיראות מכובד. אבל אצל ה' זה בדיוק ההפך. אנחנו מאמינים בה' אחד, ולכן ראוי שנעבוד אותו יחד, באחדות, במקום אחד מרכזי. בנוסף, ה' לא צריך הר גבוה כדי להיות מכובד, אלא הנוכחות של ה' היא זו שהופכת את המקום לקדוש.
אולי תשאלו את עצמכם למה התורה לא מגלה מיד איפה יהיה המקום המיוחד הזה? ה' שמר את המיקום בסוד מכמה סיבות חשובות. קודם כל, כדי שהשבטים לא יריבו ויקנאו אחד בשני על הזכות שהמקדש יהיה בשטח שלהם. חוץ מזה, ה' רצה למנוע מהאויבים להשחית את המקום מראש, וגם לדאוג שעם ישראל יכבד את המקומות הזמניים שבהם היה ארון הברית לפני בניית בית המקדש בירושלים.