יצא לכם פעם לעבור דירה או להגיע למקום חדש ולראות שכולם שם מתנהגים אחרת מכם? לפעמים יש רצון חזק לעשות בדיוק מה שכולם עושים, רק כדי להרגיש שייכים. בני ישראל עומדים להיכנס לארץ ישראל, וה' מזהיר אותם בדיוק מהסכנה הזו. בארץ חיו עמים שהאמינו באלילים ועשו מעשים רעים מאוד.
התורה אומרת פֶּן תִּנָּקֵשׁ, מילה שמזכירה את המילה מוקש או מלכודת. ה' מזהיר אותנו לא ליפול למלכודת הזו ולא להיגרר אחרי המנהגים של העמים האלה. ולמה התורה אומרת שניזהר דווקא אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ? הרי הם כבר לא שם. הכוונה היא שכאשר תראו שה' מסלק את העמים האלה מהארץ, כדאי שתחשבו למה זה קרה. הם איבדו את הארץ שלהם בגלל ההתנהגות הרעה שלהם, ולכן עלינו להתרחק מהמעשים שלהם כדי שלא ניענש כמוהם.
לפעמים אדם יכול לחשוב מחשבה שנשמעת לו טובה. הוא בודק אֵיכָה יַעַבְדוּ הגויים את האלילים שלהם, ואומר וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי. כלומר, הוא חושב לעצמו: "הגויים עבדו את הפסלים שלהם בהמון כבוד וטקסים מיוחדים, אולי כדאי שאקח את המנהגים האלה ואשתמש בהם כדי לעבוד את ה' שלנו?". על כך התורה עונה שאסור בהחלט לעשות זאת. המנהגים של עובדי האלילים היו מלאים באכזריות ובדברים שה' שונא. לכן, עלינו לעבוד את ה' אך ורק בדרכים הטובות והמדויקות שהוא בעצמו לימד אותנו, בלי להעתיק מנהגים של אחרים.