דברים, פרק י״ב, פסוק ל׳

כניסה לארץ חדשה טומנת בחובה סכנה של אימוץ מנהגי העמים המנוצחים, ולכן מזהיר הכתוב פֶּן־תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם, כלומר לבל תיכשל במוקש או תימשך בטירוף אחר מעשיהם. אזהרה זו מגיעה דווקא אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ, כדי שתתבונן כיצד ה' הכחיד אותם בשל אמונותיהם הכוזבות, ולא תטעה לחשוב שפולחנם מועיל להצלחת הארץ. משום כך, אין לחקור אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת־אֱלֹהֵיהֶם מתוך רצון לומר וְאֶעֱשֶׂה־כֵּן גַּם־אָנִי. איסור זה שולל לחלוטין הן את הרצון לאמץ דרכי פולחן זרות ומתועבות לשם עבודת ה', והן את עצם העבודה לאלילים בדרכיהם הייחודיות והמשונות. העבודה הרצויה היא אך ורק זו שה' ציווה, ללא כל הכנסת מנהגים זרים, תוספת או גירעון.