חובת קיומו של חַג שָׁבֻעוֹת אינה תלויה בקציר החקלאי, והוא נחגג מעצם ספירת השבועות גם בשנות שמיטה או בגלות. מכיוון שהחג נמשך יום אחד בלבד, ישנה בו חובה מוגברת לשמוח ולדאוג לחסרי הישע, מתוך הבטחה שאם האדם ישמח אותם, ה' ישמח את בני ביתו. שיעור הבאת הקרבנות מוגדר במילה מִסַּת, שמשמעותה נתינה כפי היכולת, או חובת מס הממומנת מכספים פרטיים ומשתלבת עם הרצון החופשי של נִדְבַת יָדְךָ. מכיוון שעולי רגל רבים שהו בירושלים ברצף מאז חג הפסח ונותרו ללא בהמות להקרבה, הם מודרכים לרכוש את הקרבנות בכסף שנותר בידם כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה', כל אחד בהתאם לשפע שהוענק לו.
דברים, פרק ט״ז, פסוק י׳
פרשת ראה
וְעָשִׂ֜יתָ חַ֤ג שָׁבֻעוֹת֙ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ מִסַּ֛ת נִדְבַ֥ת יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר תִּתֵּ֑ן כַּאֲשֶׁ֥ר יְבָרֶכְךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.