יצא לכם פעם לראות עץ גבוה, ישר ומרשים, ולחשוב כמה יפה הוא נראה? בעבר הרחוק, אנשים שעבדו אלילים נהגו לנטוע עצים יפים וגבוהים בפתחי המקדשים שלהם. העצים האלה משכו את תשומת הלב של האנשים וגרמו להם להתקבץ למקום. עץ כזה, ששימש לעבודה זרה, נקרא אשרה.
אבל התורה מציבה לנו גבול ברור מאוד. אסור לנו בשום אופן לנטוע אשרה או כל עץ אחר, אפילו אם זה סתם עץ יפה לנוי, ליד המזבח של ה'. למה בעצם? הרי עץ הוא דבר יפה! הסיבה הראשונה היא שאנחנו צריכים להתרחק לגמרי מהמנהגים של עובדי האלילים. בנוסף, תארו לעצמכם שמישהו מגיע אל המזבח ורואה לידו עץ מפואר. הוא עלול להתבלבל ולחשוב שהקורבנות מיועדים לעץ עצמו! ה' הוא יחיד ומיוחד, ולכן המזבח שלו צריך לעמוד לבדו, בלי שום עץ או מבנה אחר שייקח ממנו את תשומת הלב. החוק הזה כל כך חמור, עד שאסור אפילו להתחיל לנטוע את העץ, גם אם הוא עוד לא צמח.
מעבר לעצים אמיתיים, המפרשים מגלים לנו שיש כאן סוד שקשור גם לאנשים. ממש קרוב למזבח היה המקום שבו ישבו השופטים החשובים ביותר של עם ישראל. לפעמים, יש נטייה לבחור שופט רק בגלל שהוא נראה מכובד, עשיר או יפה מבחוץ, בדיוק כמו עץ גבוה ומרשים, למרות שבפנים הוא לא אדם הגון וישר. התורה מלמדת אותנו שלמנות שופט כזה לתפקיד בכוונה, זה גרוע ממש כמו לנטוע עץ של עבודה זרה ליד המזבח.
האיסור הזה נותן לנו עוד שיעור חשוב. יצר הרע לא מגיע בבת אחת ואומר לנו לעשות מעשה חמור. הוא מתחיל בהצעה שנראית תמימה לגמרי, כמו "בואו רק ניטע עץ יפה כדי לפאר את המזבח". אבל משם, לאט לאט, הוא גורם לאדם לעשות דברים חמורים יותר, ממש כמו שופט שמתחיל בלוותר קצת במשפט, ובסוף מתרגל לשפוט בצורה לא הוגנת. לכן התורה עוצרת את הרע ממש בהתחלה, ואוסרת עלינו אפילו את הצעד הראשון והקטן ביותר.