תארו לעצמכם שאתם נכנסים לארץ חדשה, וכל משפחה מקבלת שטח אדמה משלה כדי לבנות בית ולשתול שדה. אבל יש קבוצה אחת מיוחדת שלא מקבלת שום אדמה. למה שזה יקרה?
הכהנים והלויים הם המנהיגים הרוחניים שלנו, אלה שמלמדים אותנו תורה. ה' רצה שהם לא יהיו עסוקים כל היום בעבודת האדמה, בחקלאות או בניסיון להרוויח כסף, אלא שיוכלו להקדיש את כל הזמן שלהם לעבודת ה' בלב שלם ובענווה. התורה אומרת שלא יהיה להם חֵלֶק וְנַחֲלָה. המילה חֵלֶק מסבירה שהם לא לוקחים רכוש ושלל שמשיגים במלחמות, והמילה נַחֲלָה אומרת שאסור להם לקבל שטחי קרקע בארץ ישראל. התורה גם מדגישה את המילים כָּל שֵׁבֶט לֵוִי כדי ללמד אותנו שזה כולל ממש את כולם, אפילו כהנים שיש להם מום בגוף ולא יכולים לעבוד במקדש עצמו. גם הם לא מקבלים אדמה.
אז מה הם כן יאכלו ומאיפה יהיה להם אוכל? ה' קבע שהם יקבלו מתנות מיוחדות משאר העם. במקום לדאוג לפרנסה בעצמם, הם בעצם אורחים על השולחן של ה'. המתנות האלה נקראות אִשֵּׁי ה', שזה אומר חלקים מהקורבנות שמקריבים על המזבח במקדש, וגם וְנַחֲלָתוֹ, שזה אומר מתנות קבועות, כמו תרומות ומעשרות, שהעם נותן להם תמיד, גם כשהם נמצאים מחוץ למקדש. בדרך הזו הכהנים מפוזרים וחיים בתוך העם, מזכירים לכולם את דרך התורה, ויודעים שה' תמיד דואג להם.