תארו לעצמכם שמישהו מגיע פתאום לעיר, נעמד בכיכר ומכריז שיש לו מסר מיוחד מהשמיים. איך אפשר לדעת אם הוא באמת נביא אמיתי או שהוא סתם ממציא?
כדי לבדוק אותו, קודם כל צריך שהוא יגיד במפורש שהוא מדבר בְּשֵׁם ה'. המבחן האמיתי שלו הוא לתת לעם אות או הבטחה למשהו פלאי שעומד לקרות. אבל אם וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבֹא, כלומר, אם מה שהוא הבטיח פשוט לא קרה, אנחנו מבינים מיד שהוא שקרן. התורה משתמשת כאן בכפל מילים כדי להסביר לנו שבין אם הוא הבטיח נס גלוי ובין אם הוא הבטיח משהו טבעי ורגיל, אם זה לא התקיים, הנבואה שלו לא הגיעה מה'.
למה שאדם יעשה דבר כזה? התורה מגלה לנו שבְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא. הוא לא התבלבל או חלם חלום וטעה בתום לב, אלא אמר את הדברים מתוך רשעות ובכוונה מלאה כדי להטעות את כולם.
אולי תחשבו שקשה מאוד לשפוט אדם כזה. לפעמים נביא השקר מתלבש ומתנהג כמו אדם צדיק, חכם ומאוד מפורסם, והשופטים עלולים לפחד ממנו, מהכוח שלו או מהקללות שלו. בדיוק בגלל זה התורה מצווה אותנו לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ. אסור לשופטים לפחד ממנו בכלל. עליהם להיות אמיצים, לא לחשוש, ולעצור אותו כדי לטהר את הארץ ולהגן על העם מפני השקרים שלו.