דברים, פרק כ״ד, פסוק ט׳

קרה לכם פעם שרציתם להעיר לחבר או לאח, ובלי לשים לב יצא לכם לדבר עליו קצת לא יפה? התורה מלמדת אותנו עד כמה חשוב לשמור על מילים טובות, ומבקשת מאיתנו לזכור תמיד אירוע מיוחד שקרה בעבר. מרים הייתה נביאה צדקת ואחותו הגדולה והאוהבת של משה רבנו, שאפילו הצילה את חייו כשהיה תינוק. יום אחד היא מתחה ביקורת על משה. היא לא עשתה זאת מתוך רוע או כדי להעליב אותו מול כולם, אלא דיברה בפרטיות מתוך דאגה אמיתית לאחיה. למרות זאת, ה' הקפיד עליה מאוד והיא חלתה בצרעת, שהיא מחלת עור מיוחדת שמגיעה כסימן מהשמיים על דיבור של לשון הרע. התורה מדגישה שעלינו לזכור אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה ה', כדי שנבין שהעונש הזה הגיע ישירות מה', ולא כמחלה רגילה. המילה לְמִרְיָם מזכירה לנו שאם אישה כל כך גדולה וצדיקה נענשה על דיבור קטן יחסית, על אחת כמה וכמה שאנחנו צריכים להיזהר מאוד לא לדבר דברים רעים על חברים שלנו. התורה גם מציינת שהאירוע קרה בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם, כדי להראות לנו איך הדיבור של אדם אחד משפיע על כולם. בגלל שמרים הייתה צריכה להמתין מחוץ למחנה עד שתבריא, כל עם ישראל עצר את המסע הארוך שלו ונאלץ לחכות לה שבעה ימים. מכאן אנחנו לומדים שמילים הן כוח, ושאם יש לנו ביקורת, כדאי לדעת איך לומר אותה בצורה נכונה, בפרטיות ובזהירות.