דברים, פרק כ״ה, פסוק ח׳

תארו לעצמכם שאתם צריכים לקבל החלטה משמעותית מאוד, ואנשים חכמים יושבים איתכם כדי לעזור לכם לבחור נכון. כך קורה כאשר אדם צריך להחליט אם לקיים את מצוות הייבום ולשאת את גיסתו לאישה. האישה מגיעה אל העיר של האיש, ואז וְקָרְאוּ לוֹ זִקְנֵי עִירוֹ. הזקנים, שהם הדיינים, קוראים לאיש לבוא אליהם בעצמם. כאשר הוא מגיע, הם יושבים איתו בנחת ורוגע, ואז וְדִבְּרוּ אֵלָיו. הם משוחחים איתו ומייעצים לו את העצה הטובה ביותר עבורו ועבור האישה. אם הם מתאימים בגיל, הזקנים מציעים לו להתחתן איתה. אך אם יש ביניהם הבדל גילאים גדול שעלול לגרום למריבות, או שהאיש מרגיש שהוא לא מסוגל להתחתן איתה, הזקנים מייעצים לו לא לעשות זאת. לאחר שהקשיב לעצתם, הוא קם מהכיסא, וְעָמַד. הוא נעמד על רגליו כדי שכולם יוכלו לשמוע אותו היטב, ואז וְאָמַר. את ההחלטה שלו הוא חייב להוציא מהפה בקול רם וברור, ודווקא בשפה העברית. הוא מכריז לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ, כלומר, אינני רוצה להתחתן איתה. הוא אומר את המילים האלו בעדינות, מכיוון שהאישה נמצאת שם ושומעת אותו. לפעמים הוא אומר זאת אפילו אם הוא דווקא רצה להתחתן איתה, אך הזקנים הסבירו לו שזה אסור או לא מתאים, ולכן הוא מקשיב להם ומצהיר שהוא לא יישא אותה לאישה.