תארו לעצמכם שאתם קונים שקית ממתקים סגורה, אבל כשאתם פותחים אותה בבית אתם מגלים שהיא חצי ריקה. מאכזב, נכון? התורה מלמדת אותנו שיושר, במיוחד כשמוכרים או קונים דברים, הוא לא רק עניין של יחסים הוגנים בין חברים, אלא חלק חשוב מאוד מהקשר שלנו עם ה'. כשאדם פועל ביושר מלא, הוא משמח את ה' וזוכה לחיים ארוכים וטובים, אבל כשהוא מרמה, הוא פוגע בקשר שלו עם הבורא.
כשהתורה אומרת כל עושה אלה, היא מתכוונת לאנשים שמשתמשים במשקלות מזויפים בחנות כדי לתת ללקוחות פחות ממה שמגיע להם. התורה רואה את זה כמעשה חמור מאוד, ויש לכך סיבה מעניינת: אם אדם לוקח בטעות משהו מחבר אחד, הוא תמיד יכול לבקש סליחה ולהחזיר את מה שלקח. אבל סוחר שמרמה הרבה אנשים לאורך זמן, לא ידע לעולם למי בדיוק הוא צריך להחזיר את הכסף, ולכן קשה לו מאוד לתקן את המעשה שלו באמת.
התורה מוסיפה גם את המילים כל עושה עוול, כדי ללמד אותנו שהאיסור כולל כל סוג של רמאות, ולא רק משקלות. זה יכול להיות מוכר שמערבב פירות ישנים בתוך ערימה של פירות חדשים כדי שהקונים לא ישימו לב וישלמו מחיר מלא, או אפילו אדם שרק שומר משקל מזויף בבית, גם אם עדיין לא השתמש בו בכלל. מי שמתרגל לעשות טריקים קטנים, עלול בסוף להתרגל לרמות תמיד ולריב עם אחרים. לכן התורה מבקשת מאיתנו להיות ישרים ואמיתיים בכל מעשה שלנו, מהקטן ועד הגדול.