יצא לכם פעם לחשוב איך אפשר לעשות חסד ענק עם אדם שכבר לא נמצא איתנו? התורה מלמדת אותנו על מצווה מיוחדת שנקראת ייבום. המטרה שלה היא לעשות מעשה של חסד עם אח שנפטר ולא השאיר אחריו ילדים, כדי שהשם שלו והזיכרון שלו ימשיכו להתקיים בעולם.
כאשר כתוב כי ישבו אחים יחדיו, הכוונה היא לאחים מאותו אבא שחיו בעולם באותו הזמן. אם אחד מהם נפטר ובן אין לו, כלומר אין לו בכלל צאצאים, לא בן, לא בת ואפילו לא נכדים, התורה מבקשת מהאח שנשאר לעזור. במצב כזה, האלמנה לא מתחתנת מיד עם מישהו ממשפחה אחרת, ולכן נאמר שלא תהיה החוצה לאיש זר. במקום זאת, האח של הנפטר לוקח אותה להיות אשתו.
המילה ויבמה מזכירה את המילה במה, שהיא מקום גבוה. כשהאח מתחתן עם האלמנה, הוא בעצם מרים אותה מהעצב והבדידות שלה, ונותן לה שוב מעמד מכובד ומשפחה. אבל התורה גם דואגת לאישה ושומרת עליה. כשם שצריך להתנהג ברחמים לבעלי חיים, כך אי אפשר להכריח את האישה להתחתן עם אח שמתנהג אליה בצורה לא יפה או שהיא לא מסוגלת לחיות איתו. מרגע שהם מתחתנים, היא הופכת להיות אשתו לכל דבר ועניין, והם מקימים יחד בית ששומר באהבה על הזיכרון של האח.