תארו לעצמכם שאתם הולכים לשוק לקנות תפוחים, אבל המוכר מרמה במשקל ונותן לכם הרבה פחות ממה ששילמתם עליו. איך הייתם מרגישים? התורה מקפידה מאוד על יושר וצדק, במיוחד כשאנחנו קונים ומוכרים. פעם, לפני שהיו משקלים משוכללים, הסוחרים השתמשו במשקולות עשויות אבן כדי לשקול סחורות ומטבעות על המאזניים. לכן התורה קוראת למשקולת אֶבֶן. את המשקולות האלו נהגו הסוחרים לשמור בתוך נרתיק מיוחד, וזהו הפירוש של המילה בְּכִיסְךָ.
התורה אומרת שאסור לאדם להחזיק אֶבֶן וָאָבֶן. הכוונה היא לא שאסור להחזיק משקולות במשקלים שונים כמו משקולת שלמה וחצי משקולת, כי הרי חייבים אותן כדי למכור כמו שצריך. האיסור הוא להחזיק שתי משקולות שנראות בדיוק אותו הדבר, אבל למעשה אחת מהן גְּדוֹלָה והשנייה קְטַנָּה. למה שמישהו יעשה דבר כזה? סוחר רמאי יכול להשתמש במשקולת הכבדה יותר כשהוא קונה סחורה מאחרים, וכך הוא מקבל יותר ממה ששילם עליו. לעומת זאת, כשהוא מוכר ללקוחות שלו, הוא משתמש במשקולת הקלה, וכך הוא נותן להם פחות ממה שמגיע להם.
התורה אוסרת עלינו אפילו להחזיק משקולות שקר כאלו בבית, כדי להתרחק לגמרי מכל אפשרות של רמאות. לפעמים אדם חושב שאם הוא מרמה בסתר בתוך החנות שלו אף אחד לא יגלה, אבל ה' רואה הכל. מי שמרמה, בסופו של דבר מאבד את כספו ואת מה שיש לו. לעומת זאת, כשאנחנו מקפידים על יושר מוחלט, אנחנו זוכים לברכה, ויחד אנחנו בונים חברה חזקה, בטוחה וטובה שנעים לחיות בה.