אדם הקונה לעצמו השכלה מרובה, בְּרֹב חָכְמָה, מפתח רגישות המביאה עמה שפע של כעס, רָב־כָּעַס, שכן הוא רואה נכוחה את קלקולי החברה, מודע לסופיות החיים ומתוסכל ממגבלות כוחו אל מול אינסופיותו של ה'. משום כך, מי שוְיוֹסִיף דַּעַת גם יוֹסִיף מַכְאוֹב, שכן ניסיונותיו לתקן את ההמון ולהסביר לו תובנות עמוקות נתקלים באטימות המתישה את גופו ונפשו. מעבר לכך, ביטחונו המופרז בשכלו עלול להכשילו בחטא, שעליו ייענש בחומרה רבה יותר מאת ה' בשל מעלתו הרוחנית. לבסוף, הדעת מעצימה את הצער גם במציאות הממשית, שכן פטירתו בטרם עת של אדם חכם גורמת לקרוביו כאב עמוק וגדול יותר.
קהלת, פרק א׳, פסוק י״ח
כִּ֛י בְּרֹ֥ב חׇכְמָ֖ה רׇב־כָּ֑עַס וְיוֹסִ֥יף דַּ֖עַת יוֹסִ֥יף מַכְאֽוֹב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.