קרה לכם פעם שחיכיתם המון זמן לפגוש אדם אהוב וחשוב? תארו לעצמכם את ההתרגשות הגדולה כשהוא סוף סוף מגיע! אחרי תקופה ארוכה שלא התראו, משה רבנו, המנהיג הגדול של עם ישראל, יוצא מחוץ למחנה. התורה מספרת שוַיֵּצֵא מֹשֶׁה במיוחד כדי לקבל את פניו ולחלוק כבוד גדול ליתרו חותנו, שהוא אבא של אשתו, כי הוא רצה לומר לו תודה על כך שעזר לו בעבר. אבל משה לא יוצא לבד. ברגע שהוא מתחיל לצעוד החוצה, אהרון, המנהיגים, הזקנים וכל עם ישראל מצטרפים אליו והולכים אחריו. תארו לכם איזה כבוד עצום זה ליתרו, שכל העם יוצא לקראתו רק בגלל שמשה יצא!
כשמשה פוגש את יתרו, קורה דבר מדהים. וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק־לוֹ, משה הוא זה שמשתחווה ונותן נשיקה ליתרו. למרות שמשה הפך בינתיים למנהיג נבחר של אומה שלמה, הוא נשאר צנוע ועניו, ומלמד אותנו הלכה חשובה, כמה אדם צריך לכבד את חמיו.
לאחר מכן, וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ־לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם. משה, מתוך הענווה שלו, מקדים ושואל ראשון לשלומו של יתרו, ויתרו עונה לו מיד. התורה קוראת ליתרו "רעהו", כלומר חבר של משה, כדי להראות לנו שיתרו היה אדם חכם מאוד וראוי להיות חברו של מנהיג כזה.
בסוף המפגש המרגש בחוץ, וַיָּבֹאוּ הָאֹהֱלָה. שניהם נכנסים יחד לתוך האוהל הפרטי של משה. למה הם לא נשארו לדבר בחוץ? כי כשיש דברים חשובים וארוכים לספר, לא עומדים ומדברים בדרך, אלא נכנסים לתוך הבית, יושבים בנחת, ומקיימים שיחה רצינית ומכובדת.