יצא לכם פעם לחשוב איך הורים בוחרים שם לתינוק שלהם? לפעמים השם הוא לא סתם מילה, אלא סיפור שלם של תודה והצלה. כשנולד למשה רבנו בנו השני, הוא קרא לו אֱלִיעֶזֶר. משה רצה להודות לה' על נס עצום שקרה לו במצרים. התורה קוראת לאליעזר הָאֶחָד, למרות שהוא בכלל הבן השני. הסיבה לכך פשוטה: בשפת התנ"ך, לפעמים משתמשים במילה "אחד" כדי להגיד "האחר" או "השני".
אולי תתפלאו למה משה חיכה עד שנולד בנו השני כדי להגיד תודה על ההצלה. מתברר שכל עוד פרעה הראשון היה בחיים, משה עדיין חשש. רק אחרי שפרעה מת וה' הבטיח למשה שהוא בטוח לגמרי, משה הרגיש שניצל באמת. באותו זמן בדיוק נולד בנו, וזה היה הרגע המתאים ביותר להעניק לו את השם המיוחד הזה.
כאשר משה מסביר את השם ואומר כִּי אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי, הוא בעצם מתכוון לומר שאלוקים עזר לו והציל אותו. וההצלה הזו לא הייתה רגילה בכלל. המילים וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה מתארות נס פלאי שממש אפשר לדמיין. כשמשה היה במצרים, השומרים של פרעה תפסו אותו ורצו לפגוע בו בחרב. אבל אז קרה משהו מדהים, הצוואר של משה הפך להיות קשה וחזק כמו עמוד של אבן שיש, והחרב פשוט החליקה ולא יכלה לגעת בו! כדי שמשה יוכל לברוח משם בשלום, ה' שלח מלאך שהתחפש למשה ובלבל את השומרים, והם עצמם לא יכלו לראות או לדבר כדי לרדוף אחריו. לכן משה מזכיר במפורש שניצל מחרב פרעה, כדי שנזכור תמיד את הנס המוחשי והגדול שה' עשה לו באותו הרגע.