יצא לכם פעם לנסות לעשות הכל לגמרי לבד וגיליתם שזה פשוט מעייף מדי? זה בדיוק מה שקרה למשה רבנו. הוא ניסה לשפוט ולפתור את כל המריבות של בני ישראל בעצמו. יתרו מציע לו רעיון חכם: במקום לפתור כל בעיה קטנה, התפקיד שלך הוא להיות המנהיג הרוחני וללמד את העם את הכללים החשובים מראש, כדי שהם ידעו כיצד להתנהג.
יתרו אומר למשה וְהִזְהַרְתָּה את העם. למילה הזו יש שתי משמעויות שמשלימות אחת את השנייה. מצד אחד, משה צריך להזהיר את העם ולשמור עליהם מפני מעשים רעים. מצד שני, המילה הזו קשורה למילה זוהר, שמשמעותה אור. התפקיד של משה הוא להסביר את החוקים של ה' בצורה כל כך מאירה וברורה, עד שכולם יבינו אותם וישמרו עליהם בטבעיות.
לאחר מכן, משה צריך ללמד אותם את הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ. זוהי הדרך של התנהגות טובה ומידות טובות. משה מלמד את בני ישראל כיצד להיות טובים אחד לשני, לעשות חסד, לבקר חולים, ואפילו ללמוד מקצוע כדי שיוכלו לעבוד ולהועיל לעולם.
בסוף, יתרו מדבר על הַמַּעֲשֶׂה שעל בני ישראל לקיים, כלומר המצוות המעשיות כמו שמירת שבת. אבל המילה האחרונה היא יַעֲשׂוּן. האות נו"ן הנוספת בסוף המילה באה ללמד אותנו סוד חשוב: לא מספיק רק לעשות את מה שחייבים לפי שורת הדין. אנשים טובים באמת יודעים לעשות מעל ומעבר, לוותר משלהם למען האחר, ולהיות רחמנים ונדיבים הרבה יותר ממה שהחוק היבש דורש מהם.