תארו לעצמכם שאתם אנשים מאוד מפורסמים וחשובים בארץ שלכם, ופתאום אתם שומעים על אירוע פלאי שקרה לעם אחר במקום רחוק. האם הייתם מוכנים לעזוב את כל הכבוד והעושר שלכם ולצאת למסע ארוך במדבר רק כדי לגלות את האמת? זה בדיוק מה שעשה יתרו. כאשר התורה מספרת לנו וַיִּשְׁמַע, היא בעצם עונה על השאלה מה גרם לו לבוא. יתרו שמע על הנסים העצומים של קריעת ים סוף והניצחון במלחמה מול עמלק. הניצחון הזה הוכיח לו ש-ה' אוהב את עם ישראל ושומר עליו, וזה ריגש אותו כל כך עד שהוא החליט מיד להצטרף אליהם, עוד לפני שקיבלו את התורה.
התורה קוראת לו כֹּהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה כדי להדגיש את המעשה המיוחד שלו. למרות שהיה כומר חשוב ומכובד מאוד במדין, הוא הכניע את עצמו וויתר על מעמדו כדי להכיר ב-ה'. בנוסף, יש כאן שינוי מעניין: פעם משה היה זה שהיה זקוק לעזרתו של יתרו, אך עכשיו יתרו הוא זה שמתגאה ומתכבד בכך שהוא חותנו של משה. המילים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל מלמדות אותנו שמשה היה כל כך מיוחד וחשוב, עד שהוא נחשב שקול כנגד כל עם ישראל. הנסים שנעשו במדבר, גם אלו שקרו למשה באופן אישי וגם אלו שקרו לכל העם, היו מחוברים יחד ונועדו לרומם את כולם.
אם תשימו לב, תראו שבהתחלה מופיע השם אֱלֹהִים, כי בעבר יתרו האמין שיש הרבה כוחות שונים בטבע שמנהלים את העולם. אבל כשהוא הבין את האמת, התורה משתמשת בשם יְהֹוָה, כדי להראות שיש רק אל אחד ויחיד ששולט בהכל ועושה חסד עם עמו. בסוף הכל מסתכם במילים כִּי־הוֹצִיא יְהֹוָה אֶת־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, מפני שהיציאה מעבדות לחירות הייתה הנס הגדול והחשוב מכולם, נס שנועד להראות לעולם כולו את כוחו ואהבתו של ה'.