קרה לכם פעם ששמעתם חצי סיפור, והייתם חייבים שמישהו שממש היה שם יספר לכם את כל הפרטים המדויקים? זה בדיוק מה שקורה כאן. יתרו שמע מאנשים כל מיני שמועות על יציאת מצרים, ועכשיו משה יושב איתו ומספר לו את הסיפור האמיתי והמלא. משה לא סתם חוזר על הדברים, אלא מסביר ליתרו שהעונשים שהמצרים קיבלו היו צודקים, ושהרכוש שבני ישראל לקחו איתם לא היה גניבה חלילה, אלא תשלום הוגן על המון שנים של עבודה קשה. משה רצה מאוד לקרב את יתרו לאמונה בה'.
כאשר משה מתאר אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם, הוא מוסיף שזה קרה עַל אוֹדוֹת יִשְׂרָאֵל. משה היה מאוד עניו, והוא רצה שיתרו ידע שהנסים העצומים לא קרו בזכותו כמנהיג, אלא רק בגלל שה' אוהב את עם ישראל.
משה גם לא מסתיר את הקשיים, ומספר על אֵת כָּל הַתְּלָאָה שעברו. המילה תלאה מתארת קושי גדול ועייפות, כמו הרגע שבו המצרים רדפו אחריהם, הרעב והצמא במדבר, או המלחמה הפתאומית מול עמלק. אבל הסיפור מסתיים במילים וַיַּצִּלֵם ה'. משה מדגיש שגם כשהיה ממש קשה, ה' מעולם לא עזב אותם. הוא שמר עליהם, השגיח עליהם מקרוב והציל אותם מכל צרה באהבה וברחמים.