יצא לכם פעם לחכות בתור ארוך ומייגע שפשוט לא נגמר? תארו לעצמכם שזה בדיוק מה שקרה לבני ישראל במדבר. מיד מִמָּחֳרָת, כלומר ביום שאחרי קבלת הפנים והמפגש המשפחתי עם יתרו, משה חזר למלאכת ההנהגה. הוא לא לקח לעצמו חופשה ארוכה, אלא התפנה מיד לטפל בצרכים של העם ולענות על שאלותיהם.
כדי לשפוט ולפתור את הסכסוכים של כולם, וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה. למה דווקא הוא ישב ואילו וַיַּעֲמֹד הָעָם סביבו? הסיבה היא ששופט חייב לשבת כדי להיות רגוע, מרוכז ולחשוב בצורה ברורה על האמת. לעומת זאת, האנשים שבאים להישפט צריכים לעמוד, כדי שלא יהיה להם נוח מדי ויהיה להם זמן לתכנן שקרים.
אבל בגלל שמשה היה השופט היחיד שעזר לכולם ללא כל עזרה, נוצר תור ענק. אנשים נאלצו לעמוד ולחכות מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב, ממש מזריחת השמש ועד השקיעה, רק כדי להגיע אליו. יתרו ראה את העומס העצום הזה והבין שזה מצב בעייתי, שכן משה עובד קשה לבדו, והמוני העם נאלצים להמתין שעות ארוכות בתור.