הציווי זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת דורש לשמור על מודעות מתמשכת אליה לאורך כל השבוע, כעדות לבריאת העולם ולכך שה' משגיח עליו. מודעות זו, המייצגת את מצוות העשה הנובעות מאהבה, מתבטאת במניין ימי השבוע ביחס לשבת, בשמירת חפצים נאים לכבודה, ובהתבוננות על ששת ימי בראשית יחד עם ציפייה ליום המנוחה. הדרישה לְקַדְּשׁוֹ משמעותה להבדיל את היום ממחשבות החול ולהקדישו לעונג רוחני וללימוד תורה. קדושה זו מיושמת בפועל על ידי קידוש היום בדיבור עם כניסתו, ובכך האדם מקדש את שם ה' בעולם ומכריז על מלכותו.
שמות, פרק כ׳, פסוק ח׳
פרשת יתרו
זָכ֛וֹר֩ אֶת־י֥֨וֹם הַשַּׁבָּ֖֜ת לְקַדְּשֽׁ֗וֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.