לקראת מתן תורה או במהלכו, חוו בני ישראל עומס חושי לנוכח ההתגלות, כאשר וְכׇל הָעָם נרפאו באורח נס מכל מום גופני כדי להשתתף במעמד. התיאור בו הם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת מצביע על חוויה פלאית שבה דיבורו של ה' נראה כאותיות אש מוחשיות, או לחלופין על מצב של מיזוג חושים והבנה שכלית עמוקה מתוך החרדה. בעקבות עוצמת הקדושה שהייתה למעלה מכוחם הפיזי לשאת, וַיָּנֻעוּ בני ישראל, כלומר רעדו מצמרמורת או נסוגו לאחור כבריחה אינסטינקטיבית. מתוך פחד והתבטלות מוחלטת מול נוכחות ה', הם נרתעו למרחק עצום וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק, עד שמלאכים נאלצו לסייע להם לשוב למקומם.
שמות, פרק כ׳, פסוק ט״ו
פרשת יתרו
וְכׇל־הָעָם֩ רֹאִ֨ים אֶת־הַקּוֹלֹ֜ת וְאֶת־הַלַּפִּידִ֗ם וְאֵת֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר וְאֶת־הָהָ֖ר עָשֵׁ֑ן וַיַּ֤רְא הָעָם֙ וַיָּנֻ֔עוּ וַיַּֽעַמְד֖וּ מֵֽרָחֹֽק׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.