תחשבו על הרגע הכי מרגש ועוצמתי שחוויתם אי פעם. עכשיו דמיינו שאתם עומדים יחד עם כל בני ישראל למרגלות הר סיני, ברגע שבו ה׳ נותן לנו את התורה. התורה מספרת שבאותו מעמד מיוחד וְכׇל הָעָם רֹאִים. איך זה יכול להיות שכולם ללא יוצא מן הכלל הצליחו לראות? קרה שם נס נפלא: התורה שימשה כמו תרופה שריפאה את כולם. לא נשאר במחנה אפילו אדם אחד עיוור או חירש, וכל העם כולו יכול היה לראות ולשמוע.
ומה בדיוק הם חוו? קרה שם דבר פלאי שקשה אפילו לתאר. בני ישראל היו רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת. בדרך כלל קולות אפשר רק לשמוע, אבל במעמד הר סיני כל דיבור שיצא מפי ה׳ הפך לאש. בני ישראל ממש ראו את האותיות של התורה פורחות באוויר ומאירות מול העיניים שלהם.
העוצמה של הרגע הזה הייתה כל כך חזקה, עד שהגוף של בני ישראל הגיב מעצמו. התורה מתארת את התגובה שלהם במילים וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק. מרוב יראה והתרגשות עצומה, רעדה וצמרמורת עברו בהם. הם נרתעו ונסוגו אחורה למרחק רב מאוד, עד שמלאכים היו צריכים לעזור להם ולתמוך בהם כדי שיחזרו למקומם. הזיכרון של אותה רעדה והתרגשות מול דברי ה׳ נשאר איתנו עד היום, וזהו המקור למנהג שלנו להתנענע מעט כשאנחנו מתפללים או לומדים תורה.