האיסור החותם את עשרת הדיברות חודר אל נבכי הנפש ומתמודד עם השורש לכל חטאי החברה. הציווי לֹא תַחְמֹד אוסר הן על התשוקה הפנימית שבלב והן על הפעלת לחץ על הזולת למסור את רכושו. הפירוט נפתח בבֵּית רֵעֶךָ, כלומר משק הבית והנחלה, ורק אז עובר אל אֵשֶׁת רֵעֶךָ ולשאר הרכוש כדוגמת וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, משום שזהו סדר החיים הטבעי של האדם. כדי לעמוד באתגר זה, על האדם להפנים כי וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ נמצא מחוץ לתחום האפשרות עבורו, שכן ה' מעניק לכל אחד בדיוק את המשאבים הנחוצים לייעודו. סיום הדיברות במילה לְרֵעֶךָ מקביל לפתיחתן, ומלמד שאהבת ה' ואהבת הזולת שלובות זו בזו ואינן ניתנות להפרדה.
שמות, פרק כ׳, פסוק י״ד
פרשת יתרו
לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {ס} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.