הפועל וַיְדַבֵּר מבטא גזירה מוחלטת המבססת את הברית בין ה' לעמו, והבחירה בשם אֱלֹהִים מדגישה כי הדברים נאמרים במידת הדין המחייבת שכר ועונש. ה' השמיע אֵת כׇּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה באופן נסי בדיבור אחד ובבת אחת, כדי להמחיש שכל התורה ומצוותיה הן מהות אחת שלמה ובלתי ניתנת להפרדה. בעוד שיש הסבורים כי העם שמע את כל הדיברות המפורטים ישירות מפי ה', דעות אחרות גורסות כי בשל חרדת העם, משה נדרש לתווך את רובם. חתימת הפסוק במילה לֵאמֹר מוסיפה ממד של רכות לגזירה המחייבת, ומציינת את תגובתם הפעילה של בני ישראל שענו בהסכמה לכל ציווי וקיבלו את התורה מתוך הבנה ורצון.
שמות, פרק כ׳, פסוק א׳
פרשת יתרו
וַיְדַבֵּ֣ר אֱלֹהִ֔ים אֵ֛ת כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹֽר׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.