לאחר סיום מלאכת הבנייה, בני ישראל מביאים אל משה את חלקי המבנה המפורקים: הַמִּשְׁכָּן, המשמש כשם כולל למבנה או ליריעות הפנימיות, ואֶת־הָאֹהֶל, כלומר היריעות העליונות שנועדו לכיסוי. הכתוב מוסיף את הביטוי וְאֶת־כׇּל־כֵּלָיו ככותרת כללית, ולאחריה מפרט את רכיבי השלד: קְרָסָיו, קְרָשָׁיו, בְּרִיחָו, וְעַמֻּדָיו וַאֲדָנָיו. העם הביא את החלקים כשהם מפורקים כדי להוכיח שהמלאכה בוצעה בשלמות, וגם משום שניסה שוב ושוב להעמיד את המבנה הכבד ונכשל. חוסר יכולת זה נבע מהתערבות אלוהית, שכן ה' שמר את שלב ההקמה למשה כדי לנחמו על שלא השתתף בעשייה הפיזית. משה התבקש לבצע תנועה סמלית בלבד, ובתגובה לכך קם המבנה והזדקף מאליו בדרך נס.
שמות, פרק ל״ט, פסוק ל״ג
פרשת פקודי
וַיָּבִ֤יאוּ אֶת־הַמִּשְׁכָּן֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֶת־הָאֹ֖הֶל וְאֶת־כׇּל־כֵּלָ֑יו קְרָסָ֣יו קְרָשָׁ֔יו בְּרִיחָ֖ו וְעַמֻּדָ֥יו וַאֲדָנָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.