שמות, פרק ל״ט, פסוק ל״ו

הבאת פריטי המשכן אל משה כללה אֶת הַשֻּׁלְחָן, אֶת כָּל כֵּלָיו וְאֵת לֶחֶם הַפָּנִים. אזכור הלחם מעורר קושי, שכן האפייה אינה נמנית עם מלאכות המשכן והלחם היה מתקלקל בחודשים הרבים שחלפו עד להצבת השולחן. יש המסבירים כי נאפה לחם לדוגמה בלבד כדי להפגין אומנות, אך הוא לא הונח על השולחן בפועל. גישה אחרת מפרשת כי הפסוק אינו עוסק באפייה, והמילים אֶת כָּל כֵּלָיו, שנכתבו ללא וי"ו החיבור, מתייחסות לשולחן וללחם גם יחד, כלומר הובאו התבניות והכלים הנצרכים עבורו. על אף ההכנות במדבר, החיוב המהותי במצווה זו חל רק עם הכניסה לארץ ישראל.