מִלְמָעְלָה, מעל קבוצת המלאכים כולה המכונה הַחַיָּה, מופיעה דְּמוּת נבואית של מציאות רוחנית טהורה בצורת רָקִיעַ, שהוא משטח מתוח. רקיע זה נָטוּי עַל־רָאשֵׁיהֶם ופרוש מעליהם כמסך המבדיל בינם לבין ה', ודרכו עובר אליהם השפע האלוהי. מראה הרקיע הוא כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא, כגוש קרח מוצק שלובנו הבוהק מעורר אימה ברואה. דימוי זה ממחיש גם כיצד השפע העליון מצטמצם ומתעבה כשהוא עובר ברקיע, בדומה לאדים הקופאים לקרח, כדי שהמלאכים יוכלו להכילו. השפע מגיע תחילה ישירות עַל־רָאשֵׁי החיות, שהם מנהיגי המלאכים, ורק דרכם הוא משתלשל ויורד אל העולמות שתחתיהם.
יחזקאל, פרק א׳, פסוק כ״ב
וּדְמ֞וּת עַל־רָאשֵׁ֤י הַחַיָּה֙ רָקִ֔יעַ כְּעֵ֖ין הַקֶּ֣רַח הַנּוֹרָ֑א נָט֥וּי עַל־רָאשֵׁיהֶ֖ם מִלְמָֽעְלָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.