תנועתן של חיות הקודש מתאפיינת באחידות מוחלטת, כאשר כַּנְפֵיהֶם חֹבְרֹת ונצמדות אִשָּׁה אֶל־אֲחוֹתָהּ ליצירת רצף פיזי המכסה את פניהן, אשר מבטא גם קשר רוחני של השגה שכלית הנבדל מהאחדות המוחלטת של ה'. מכיוון שלחיות יש פנים לכל ארבעת הכיוונים, הן לֹא־יִסַּבּוּ בְלֶכְתָּן ואינן צריכות להפנות את גופן כדי לשנות מסלול. בכל פעם שהן נעות, אִישׁ אֶל־עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ, כלומר הן מתקדמות היישר אל הצד שאליו כבר פונות הפנים הרלוונטיות. אופן תנועה זה בקו ישר, יחד עם חיבור הכנפיים, מוכיח כי החיות אינן גלגלי השמיים שתנועתם מעגלית.
יחזקאל, פרק א׳, פסוק ט׳
חֹ֥בְרֹ֛ת אִשָּׁ֥ה אֶל־אֲחוֹתָ֖הּ כַּנְפֵיהֶ֑ם לֹא־יִסַּ֣בּוּ בְלֶכְתָּ֔ן אִ֛ישׁ אֶל־עֵ֥בֶר פָּנָ֖יו יֵלֵֽכוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.