מראה המרכבה מציג דמויות שמימיות מורכבות, שבהן כל פרט חזותי מבטא מהות רוחנית עמוקה והנהגה אלוהית. המבנה המרובע של פני החיות וכנפיהן מצביע על שלמות, הכלת ניגודים והעברת שפע מדויקת לעולם.
המילים לְאֶחָת וכן לָהֶם מתפרשות במשמעות של לכל אחת מהן [ביאור שטיינזלץ]. הפרשנים מסכימים כי התיאור אינו מתייחס רק לארבעה פנים לכל חיה, אלא למבנה הנדסי ורוחני מורכב הרבה יותר. לכל חיה היו ארבעה פרצופים שונים הפונים לארבעה כיוונים (אדם, אריה, שור ונשר), וכל אחד מהפרצופים הללו היה מורכב בעצמו מארבעה פנים. כך נוצר מצב שבו לכל חיה יש שישה עשר פנים, ובסך הכל שישים וארבעה פנים לכל ארבע החיות יחד. בהתאמה, מכיוון שהיו וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לכל אחד מן הפנים, לכל חיה היו שישים וארבע כנפיים, ובסך הכל מאתיים חמישים ושש כנפיים לכל החיות המרכיבות את המרכבה [רש"י, מצודת דוד].
הריבוי וההכללה של הפנים מבטאים רעיון רוחני והיסטורי רחב. המבנה שבו כל צד כולל את שאר הצדדים מלמד שכל כוח או מידה אלוהית מכילים בתוכם את המידות האחרות. כאשר החיה מתקדמת לכיוון מסוים, הפנים המובילות מייצגות את המידה השלטת באותה עת, כגון חסד, דין או רחמים, בעוד שאר המידות נכללות ופועלות תחתיה. עיקרון זה משתקף גם בהנהגת ההיסטוריה האנושית דרך המלכויות השונות שהשפיעו על העולם (בבל, פרס, יוון ורומי): גם כאשר מלכות אחת עומדת בראש ושולטת, הכוחות של שאר המלכויות קיימים, מושפעים ופועלים ברקע [מלבי"ם]. מורכבות זו של הפנים והכנפיים משמשת גם כהוכחה נגד גישות עיוניות שניסו להסביר את מראה המרכבה כמשל בלבד לארבעת יסודות החומר, כוחות הטבע או הגורמים המניעים את גלגלי השמיים [אברבנאל].
תפקידן של הכנפיים במרכבה הוא כפול: הן מאפשרות תעופה מהירה לכל מקום כדי לבצע את שליחותו של ה׳, והן משמשות להסתרה והעלמה. בניגוד למלאכים עליונים יותר שמתוארים עם שש כנפיים המכסות גם את פניהם ורגליהם, לחיות אלו יש רק ארבע כנפיים שנועדו לכסות את גופן בלבד. המשמעות היא שמהותן העצמית נסתרת ונעלמת מהשגה, אך פניהן גלויות משום שהן מסוגלות להשיג ולהבין את השפע האלוהי היורד אליהן בבירור. כמו כן, רגליהן גלויות מכיוון שהן אינן מסתירות או מונעות את העברת השפע הלאה אל העולמות התחתונים. מציאות רוחנית גלויה ונסית זו השתנתה מאז חורבן בית המקדש, עת חלה ירידה בהשגה הרוחנית, וההנהגה עברה לפעול בדרכים נסתרות וטבעיות יותר, תהליך שהוגדר בדברי החכמים כהתמעטות כנפי החיות [מלבי"ם].