יחזקאל, פרק א׳, פסוק י״ח

הצד החיצוני של האופנים, או המחיצות הגבוהות המקיפות אותם, מכונים וְגַבֵּיהֶן, והם מתנשאים לממדים עצומים המסמלים גם את מערכות הכוכבים העליונות. בשל מידותיהם יש וְגֹבַהּ לָהֶם וְיִרְאָה לָהֶם, שכן גובהם החריג מטיל אימה על הצופה, או לחלופין מעיד על כך שהאופנים עצמם עומדים ביראה ובמשמעת לחוקי הטבע שהתווה ה'. חלקים אלו, הנקראים לגיוון גם בלשון נקבה וְגַבֹּתָם, אינם מנגנון דומם אלא מהות חיה מְלֵאֹת עֵינַיִם סָבִיב לְאַרְבַּעְתָּן. ריבוי העיניים מאפשר לאופנים לראות לכל כיוון כדי לנוע בקו ישר, ויש המסבירים כי אלו הם גוונים מתחלפים המעטרים את המחיצות, או אינספור כוכבים המאירים מכל עבר ומייצגים את השגחתו המתמדת של ה' על הבריאה.