יחזקאל, פרק א׳, פסוק א׳

בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה למציאת ספר התורה בימי יאשיהו או לנבואתו הראשונה של יחזקאל, מתרחשת התגלות במועד המצוין כחודש בָּרְבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ, הלוא הוא חודש תמוז שבו החל החורבן. הנביא מעיד על עצמו, וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה עַל נְהַר כְּבָר, כי הוא נמצא בבבל על שפת נהר פרת או נהר אחר בשם זה. למרות הריחוק מארץ ישראל והמצב העגום, הופעת הנבואה נועדה לנחם את הגולים ולהראות שה' עמם גם בצרה, וכך לפתע נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים. מראות אלו הם חזיונות שכינה ונסים גדולים, אך בניגוד לנבואתו הבהירה של משה, הם נראים ליחזקאל כעין חלום ובהשתקפות עמומה.