יחזקאל, פרק י״ח, פסוק ל״א

קרה לכם פעם שעשיתם מעשה לא טוב, והרגשתם שהמעשה הזה רובץ עליכם כמו משא כבד שקשה לסחוב? הנביא מלמד אותנו שאנחנו אף פעם לא כבולים לדברים הלא טובים שעשינו בעבר, ותמיד יכולים להשתחרר מהם. כשהוא אומר הַשְׁלִיכוּ מֵעֲלֵיכֶם אֶת כָּל פִּשְׁעֵיכֶם, הוא מתכוון שאנחנו צריכים פשוט להתחרט. ברגע שאנחנו באמת מצטערים על מה שעשינו, זה ממש כמו להוריד מהגב שלנו תיק כבד. החטאים פשוט נופלים מאיתנו. כדי להצליח להשתנות באמת, הנביא מבקש מאיתנו: וַעֲשׂוּ לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה. המילה רוח כאן פירושה רצון. בתוכנו יש מערכת שלמה: הרוח היא זו שמעלה לנו מחשבות ורעיונות, והלב הוא זה שמחליט ובוחר מה לעשות. אם בעבר הרוח הביאה לנו מחשבות לא טובות והלב בחר בהן, עכשיו אנחנו צריכים לאמן את עצמנו אחרת. עלינו לכוון את הרצון שלנו לחשוב מחשבות טובות על תורה ומעשים טובים, וכך הלב שלנו יבחר תמיד בטוב ונתקרב אל ה'. בסוף, הנביא שואל את העם שאלה שגורמת לנו לחשוב: וְלָמָּה תָמֻתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל. הרי זה ממש לא הגיוני להתעקש להמשיך בדרך לא טובה כשאפשר כל כך בקלות לתקן. למה לבחור בדרך של עונש והפסד? ה' אוהב אותנו ולא רוצה שניפגע. הוא תמיד מחכה שנתחרט ונשוב אליו, אפילו אם בהתחלה אנחנו עושים זאת רק מתוך חשש מהעונש, כי הוא מקווה שבהמשך נשוב אליו מתוך אהבה אמיתית ונזכה לחיים טובים.