יצא לכם פעם להסתכל במראה ולראות שאתם דומים מאוד לאבא או לאימא שלכם? אולי יש לכם את אותן עיניים או אותו חיוך. הגוף שלנו והתכונות שלנו באמת עוברים אלינו מההורים, אבל הנשמה שלנו היא משהו אחר לגמרי. ה׳ אומר הֵן כָּל־הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה. כלומר, כל הנשמות בעולם שייכות לו. הוא יצר כל נשמה ונשמה בעצמו, הוא אוהב את כולן ורוצה בטובתן.
בגלל שה׳ יוצר כל נשמה ישירות, הנשמה שלכם לא נוצרה מהנשמה של ההורים שלכם. בעולם הנשמות, כולנו עומדים לפני ה׳ באותו מעמד בדיוק. לכן כתוב כְּנֶפֶשׁ הָאָב וּכְנֶפֶשׁ הַבֵּן לִי־הֵנָּה. הנשמה של האבא והנשמה של הבן שוות לגמרי בעיני ה׳ ואין לאחת עדיפות על השנייה.
מכיוון שכל אחד מאיתנו הוא נשמה עצמאית, כל אדם אחראי אך ורק למעשים שלו. לא צודק להעניש ילד על טעות שאבא שלו עשה. הנשמה היא זו שמחליטה איך נתנהג, והגוף הוא רק הכלי שעוזר לה לבצע את זה, כמו אדם שמחזיק כלי עבודה. משום כך, הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת. הכוונה היא שרק מי שבחר בעצמו לעשות מעשה רע, הוא זה שיישא בתוצאות ויאבד את הקרבה והחיבה של ה׳. ה׳ נותן לכל אחד מאיתנו את הכוח לבחור בטוב, וכל אחד מאיתנו אחראי באופן אישי על הבחירות שלו.