קרה לכם פעם שהרגשתם שאתם מקבלים עונש על משהו שמישהו אחר עשה? זה מצב מאוד מתסכל. בדיוק כך הרגישו בני ישראל כשהם נאלצו לעזוב את הארץ שלהם ולצאת לגלות. הם כעסו והתלוננו: "זה לא הוגן! ההורים והסבים שלנו עשו מעשים רעים, ואנחנו אלה שמשלמים את המחיר במקומם!".
בגלל התסכול הגדול שלהם, ה' פונה אל הנביא יחזקאל כדי לתקן את הטעות של העם. ה' מסביר לנביא שכל אדם אחראי אך ורק למעשים של עצמו. ה' שופט כל אחד, בין אם הוא מתנהג בדרך טובה ובין אם לא, רק לפי ההתנהגות שלו, ואף אדם לא נענש בגלל מעשים שההורים שלו עשו.
בסוף הפנייה אל הנביא מופיעה המילה לֵאמֹר. המילה הזו היא לא רק תיאור של דיבור, אלא ציווי ממש: ה' מורה לנביא לקחת את המסר החשוב הזה וללכת להגיד אותו באופן ברור באוזני כל בני ישראל, כדי שכולם יבינו וידעו את האמת.